השופטת ד' ברק-ארז:
1. הבחירות לראשות עיריית נצרת (להבדיל מאשר למועצת העירייה) שבו והגיעו לפתחנו לרקען של טענות חמורות לאי-סדרים בבחירות, והכול לרקעו של הפרש דק מן הדק במספר הקולות שקיבלו שני המועמדים המרכזיים בבחירות אלה, בבחינת "כל קול קובע".
2. הלכה למעשה, טענות אלה באו בפנינו בגדרה של בקשת רשות ערעור לפי סעיף 73(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות או החוק) על פסק דינו של בית המשפט במחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 22.12.2013 (עמ"נ 2232-12-13 ו-עמ"נ 2550-12-13, השופטת נ' מוניץ).
רקע והליכים קודמים
3. בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ביום 22.10.2013 התמודדו חמישה מועמדים על תפקיד ראש עיריית נצרת, ובהם, עלי סאלם, הוא המבקש בהליך הנוכחי (להלן: סאלם), וראמז ג'ראייסי, המשיב 1 בהליך הנוכחי (להלן: ג'ראייסי).
4. לאחר ספירת הקולות שהתקיימה בימים 22.10.2013 ו-23.10.2013 (להלן: ספירת הקולות המקורית) ניצח סאלם בבחירות לראשות העירייה בפער של 22 קולות. בסמוך לאחר שנודעו תוצאות הבחירות ועוד קודם שפורסמו ברשומות פנה ג'ראייסי ביום 24.10.2013 לבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בבקשה למתן צו מניעה שיאסור על מנהל הבחירות לפרסם את תוצאותיהן (צ"א 54030-10-13). תחילה, הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו מניעה במעמד צד אחד (החלטתה של השופטת י' בן שטרית מיום 24.10.2013 והחלטתו של השופט א' קולה מיום 27.10.2013). על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (בר"ם 7348/13, השופט ע' פוגלמן), שנעתר לבקשה, קיבל את הערעור והורה על ביטולה של ההחלטה, בקובעו כי את טענותיו של ג'ראייסי יש להעלות במסגרת ערעור בחירות, שיוגש לאחר פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות. בהמשך לכך, עם פרסום תוצאות הבחירות פתחו שני המועמדים בהליכים משפטיים: ביום 1.12.2013 הגיש ג'ראייסי בקשה למתן צו לעיון בפתקי הצבעה, בהתאם לסעיף 96א לחוק הבחירות (עת"מ 2113-12-13) ועמה ערעור בחירות על פי סעיף 72 לחוק הבחירות (עמ"נ 2232-12-13). סאלם הגיש ערעור בחירות שכנגד (להלן: הערעור הראשון) ובו טען כי בקלפיות 51, 52 ו-56 נפלו שגיאות חישוביות אשר הובילו לחישוב בחסר של 13 קולות לזכותו; כי בקלפיות 1, 8 ו-58 נמנו לזכות ג'ראייסי 9 קולות ביתר; וכי קיים חשש ממשי לשוחד בחירות שניתן מטעמו של ג'ראייסי. כמו כן, הגיש סאלם ערעור בחירות נוסף (עמ"נ 2550-12-13) שבו הוא טען כנגד פסילה של 14 פתקי הצבעה לזכותו בקלפי 45, אשר נפסלו לטענתו שלא כחוק (להלן: הערעור השני).
5. ביום 17.12.2013 נדחתה הבקשה לעיון שהגיש ג'ראייסי. בכל הנוגע לערעורי הבחירות הסכימו הצדדים ביום 18.12.2013 כי הדיון בערעור ובערעור שכנגד שהגיש סאלם יתקיים לאחר מתן החלטה בערעורו של ג'ראייסי, ככל שיהא בכך צורך. ביום 23.12.2013 ניתן בבית המשפט המחוזי פסק הדין בערעורו של ג'ראייסי, ובמסגרתו הורה בית המשפט המחוזי על פתיחתן וספירתן של 47 מעטפות, שנפסלו מטעמים שונים. ערעורו של סאלם על פסק הדין נדחה בידי בית משפט זה ביום 7.1.2014 (בר"מ 8682/13 (להלן: עניין ג'ראייסי)).
6. ביום 8.1.2014 התקיימה ספירה משלימה של הקולות שעליה הורה בית המשפט המחוזי ואושרה בעניין ג'ראייסי (להלן: ספירת הקולות המשלימה). התוצאות של ספירת הקולות המשלימה הביאו למהפך בתוצאות הבחירות לראשות העיר, כך שלזכות ג'ראייסי נמנו 9 קולות יותר מאשר לסאלם, אולם בית המשפט המחוזי טרם הורה על הכרזתו של ג'ראייסי כראש העירייה הנבחר.
ההליכים נשוא בקשת רשות הערעור
7. נוכח תוצאות ספירת הקולות המשלימה, התחדש הדיון בערעורים אותם הגיש סאלם. ביום 12.1.2014 הגיש סאלם, במסגרת ערעורו השני, בקשה לפי תקנה 12(א) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: תקנות סדרי הדין) להגיש לבית המשפט את 14 פתקי ההצבעה שעליהם נסב אותו ערעור. בדיון שהתקיים ביום 13.1.2014 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת מוניץ) את הבקשה בנימוק כי לא ניתן להורות על הגשת פתקי הצבעה כראיה לפי תקנה 12 לתקנות סדרי הדין, וכי ההליך המתאים לכך הוא הגשת בקשה למתן צו עיון בפתקי הצבעה לפי סעיף 96א לחוק הבחירות.
8. בו ביום הגיש סאלם גם בקשות לתיקונם של שני הערעורים שהגיש. ביום 16.1.2014 הגיש סאלם בקשה נוספת לתיקונו של הערעור השני.
טענות הצדדים בבית המשפט המחוזי בכל הנוגע לבקשות לתיקון הערעורים
9. באופן כללי, טען סאלם כי לאחר הגשת הערעורים המקוריים, וליתר דיוק, רק לאחר שנודעו התוצאות העדכניות של הבחירות בעקבות ההליך הקודם והספירה המשלימה, הגיעו לידיעתו פרטים בדבר פגמים חמורים נוספים הקשורים למערכת הבחירות המטילים צל כבד על תוצאות הבחירות. בהמשך לכך, נטען כי בנסיבות אלו האינטרס הציבורי בשמירה על טוהר הבחירות ובהגשמת רצון הבוחר מצדיק להתיר לסאלם לתקן את הערעורים או להורות על הארכת מועד להגשת ערעור בחירות נוסף מטעמו.
10. ככלל, שתי בקשות התיקון שהוגשו ביום 12.1.2014 התמקדו בטענות לפיהן נתונים חדשים שהגיעו לידי סאלם מעלים כי בקלפיות רבות קיימות אי התאמות בין מספר הבוחרים שסומנו כמי שהצביעו על-פי רשימות הבוחרים בקלפיות אלו לבין מספר המעטפות שנספרו ונרשמו בפרוטוקול של ועדות הקלפי המתאימות. בקשת התיקון לעניין הערעור הראשון התמקדה ב-3 קלפיות שבהן נספרו לטענתו של סאלם 69 מעטפות יותר מן השמות שנמחקו ברשימת הבוחרים. בקשת התיקון לעניין הערעור השני התמקדה ב-13 קלפיות, שבהן נספרו 73 מעטפות יותר מן השמות שנמחקו ברשימת הבוחרים, וב-4 קלפיות, שבהן נמצאו בפועל 4 מעטפות פחות ממספר השמות שנמחקו ברשימת הבוחרים.
11. במסגרת בקשת התיקון מיום 16.1.2014 העלה סאלם טענה חדשה בדבר ליקוי מסוג שקודם לכן לא נזכר - טענה שהתייחסה לרשימה של 11 אנשים אשר נרשמו כמי שהצביעו (במובן זה ששמותיהם נמחקו ברשימות הבוחרים שבהן הופיעו, ב-10 קלפיות שונות ברחבי העיר) אך בפועל שהו בחו"ל או היו אסירים ביום הבחירות (להלן: מצביעים נעדרים). משמעותה של טענה זו, לשיטת סאלם, היא שנעשו בבחירות הצבעות בלתי-חוקיות על-ידי מי שהתחזו לבוחרים.
12. מנהל הבחירות בעיר נצרת, הוא המשיב 2 בהליך דנן, הותיר את בקשות התיקון מיום 12.1.2014 לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, ואילו ג'ראייסי התנגד להן וטען כי הלכה למעשה מדובר בערעורי בחירות חדשים, אשר הוגשו תוך חריגה מן המועדים הקבועים בחוק לכך.
13. לעומת זאת, בכל הנוגע לבקשת התיקון מיום 16.1.2014 הודיע מנהל הבחירות כי העמדה העדכנית של היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים היא שיש להורות על ביטול הבחירות ולערוך בחירות חדשות. מנהל הבחירות הבהיר כי נעשתה בדיקה במשרד הפנים ובשירות בתי הסוהר, ומממצאיה עולה כי אכן 11 אנשים נמחקו מרשימות הבוחרים כמי שהצביעו בקלפיות שונות ברחבי העיר, למרות שבפועל שהו בחו"ל או במאסר ביום הבחירות. ג'ראייסי התנגד לעמדה זו. לשיטתו, טענותיו של סאלם בדבר מצביעים ששהו בחו"ל או במאסר הוגשו באיחור וכן לא זכו לביסוס עובדתי מספיק, מאחר שסאלם לא צירף תצהירים התומכים בטענה שאמנם הופיעו בקלפי אנשים שהזדהו בשמם של האנשים שסומנו כמצביעים למרות שלא היו בקלפי ואף לא צירף את רשימות הבוחרים המעידות על כך שנמחקו מהן שמותיהם של אותם אנשים.
14. במקביל לתגובתו הגיש מנהל הבחירות גם בקשה להגשת מסמכים - תצהירים או תעודות עובד ציבור אשר יפרטו את ממצאי הבדיקה העובדתית שנערכה בעניין זה. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי במתכונת של הגשת מסמכים במעמד צד אחד, בשל הצורך להגן על פרטיותם של אותם מצביעים אשר אינם צד להליך.
טענות הצדדים לגבי הערעורים במתכונתם המקורית